שאני אחזור לפה אחרי 13 שנה ואני אראה שהאתר עדיין סוג של חי ושאנשים עדיין נכנסים לפה מידי פעם.
לצערי נאלצתי להירשם מחדש לאתר כדי לרשום פה, כי שכחתי את השם משתמש והסיסמה שלי.
המון הרבה מים עברו בנהר מאז הפעם האחרונה שנכנסתי לאתר אי אז לפני כל כך הרבה שנים, אם היו שואלים אותי בתקופה ההיא איך נראה לי שהחיים שלי ייראו בגיל 31, כנראה שהייתי חושב על חיים אחרים לגמרי.
שלפני שנה ומשהו נכנסתי לפה באותה סהרוריות שאת מתארת וזה היה כמו אגרוף לבטן.
כתבתי על זה פוסט. הרבה פחות רהוט ממה שכתבת כרגע, אבל זו נראית לי תחושה ממש דומה.
מצטרף לנוסטלגיות
ברוכים תהיו
אל תשכחו שיש חיים נפלאים בחוץ, על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק.
אז נכנסים, נצבטים, מתגעגעים וחוזרים עם כוחות להעלות את החיים מעלה מעלה.
תודה לכל מי שהיה (ועודנו, במידה מסוימת) חלק מכל זה.
סטטיסטית את תראי את זה מתישהו, בכמה שנים הקרובות.
היום ח' תשרי, תש"פ, אני יושב פה בכפר מול הנוף המשגע של
המדבר, עוד שלושה ימים נלבש כולנו לבן ונחגוג עד אור
הבוקר, אני אעמוד איפשהו מול החופה ואחייך כי אני לא אצליח
לעצור את החיוך, בניה יהיה לחוץ בטירוף אבל מאושר, אני
אהיה איתו כל היום, בטח נזכיר את אורן הירשהורן שהלך לגן
החיות, אבל לא נעשה את זה. אולי ירד גשם, מודים אנחנו לך
ה' א-להינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו.
מגיע לך אושר, אין לי ספק שהוא מגיע עם הרבה עבודה קשה,
והכרה והתגמשות, ונתינת מקום וצמצום והתרחבות, כמו
נשימה, לתת לקחת לקבל.
זכו שכינה ביניהם, לא זכו, אש גוברתית אוכלתם. לא מפרטים
לנו למה זכו או לא זכו, מי זוכה, איך עושים את זה, איך
מקבלים אהבה, איך מקבלים באהבה את הטובה והרעה
והטובה, שעשית עימדי ועם ביתי. זכי. זכו. תנו מקום לא-להים
ביניכם, הראו לנו שהוא קיים, ביכולת להכיל את כל האנושיות
הזו שבנו. תהא שכינה עמכם.
אני חושבת שאף פעם לא הבנתי עד כמה את באמת אוהבת
את הארי פוטר. לא עד שראיתי את הסניץ' ואת דובי. אני
חושב שלא הבנתי רבים מרבדי האנושיות היפה הזו שבנו
עד שלא פגשתי אותה כך, בלי מתווכים.
מי יתן ונזכה להיות אמיתיים. כולנו. על הטוב ועל הרע, על
המרפה ועל הנאחז שבנו, על היודע ועל השואל שבנו, על
המקווה ועל הנשבר שבנו, ושלא נבוש במי שאנחנו אל מול
הא-להים, ובמי שאנחנו יכולים להיות ועתידים להיות ולהישאר,
ונעשה את כל שמבקש ויבקש הוא מאיתנו בלבבנו, בפינו ובידינו.
אתם יפים, אתם טובים, אתם אמיתיים, אתם חכמים ונבונים
ותמימים, ולא תמימים, והעולם עומד מולכם ואתם מולו ואין לי
אלא לאחל לכם המון המון המון בהצלחה, חברים.
חברים
חברים.
אז תודה על זה.
לקח לי כמה ניסיונות לשחזר את הסיסמא, ורק מזה כמעט בכיתי, כי עברתי על כל האפשרויות - שם, טלפון, תאריך לידה ועוד כמה צירופים - כולם קשורים לילדה אחת, בת ארבע עשרה, שאהבתי פעם. וכמה זה חמוד ונוגע, שכאלה הן כל הסיסמאות ההו-כה-חשובות מהשנים ההן, ושאני עוד זוכר בעל פה את כולם, בלי להתאמץ.
והנה לעזאזל הקריאה הגיעה עכשיו, וכמו תמיד היא לא משמחת, ולי אין אף אחד בחיפה ואין באמת אך לעזור, ובכל זאת. תודה לכם.
לכל פרק יש אינדקס לפי סדר העלאה לאתר כך שקל לקרוא אותם לפי הסדר הנכון. הפרקים בunspecified כנראה ברובם ריקים הורדתי אותם בכל זאת ליתר ביטחון.
אם אתם רוצים לקרוא את התגובות בדף של הסיפור תזיזו את קובץ התגובות לתוך התיקייה של הסיפור עם האינדקס המתאים שלהם ושנו את שם קובץ התגובות ל comments.php?id=index
כש index זה מספר של התגובה והסיפור.
